מה מתרגמים כשמתרגמים ספר כלכלה מ-1776? ארבע הכרעות וספר אחד

תרגום של ספר יסוד אינו קשה בגלל השפה. הוא קשה בגלל שהמונחים שבהם היינו רוצים להשתמש נולדו אחרי שהספר נכתב, ולעיתים קרובות נולדו בגללו.

עושר העמים של אדם סמית, שראה אור ב-1776 ושתרגומו המלא לעברית ראה אור לאחרונה בעבודתנו, הוא מקרה מובהק. כשסמית כתב, הכלכלה לא הייתה דיסציפלינה ולא היה לה אוצר מילים. הוא לא השתמש במונחים מקצועיים, הוא ייצר אותם תוך כדי. בעברית, לעומת זאת, אוצר המילים הכלכלי כבר קיים, והוא מודרני. כל פסקה מציבה אפוא את אותה שאלה: לכתוב את המונח שהקורא מכיר היום, או את המושג שסמית עצמו בנה.

ארבע הכרעות שחוזרות לאורך הספר

מונח שקדם למונח. המילה stock אצל סמית אינה "מניה" ואינה בדיוק "הון" במובן של היום. היא מלאי של אמצעים שמושקע כדי להפעיל עבודה. בתרגום היא מופיעה לפי ההקשר גם כ"הון" וגם כ"מלאי ההון", וההחלטה בכל מופע היא אם הקורא זקוק כאן לדיוק המושגי או לשטף. כותרת הספר השני, "על טבעו של ההון, על הצטברותו ועל השימוש בו", בחרה בשטף. משפטים שבהם סמית מסביר מה המושג כולל בחרו בדיוק.

מונח שיש לו כמה תרגומים מקובלים. Political economy הוא "כלכלה פוליטית" בשיח אחד ו"כלכלה מדינית" בשיח אחר. בספר הרביעי, "על שיטות של כלכלה מדינית", נבחרה האפשרות השנייה, משום ש"פוליטית" נושאת היום מטען אידיאולוגי שלא היה למונח במאה ה-18, ואילו "מדינית" שומרת על המשמעות המקורית: ניהול ענייניה הכלכליים של המדינה. הכרעה מסוג זה אינה אסתטית. היא קובעת איך ייקרא ספר שלם.

מונח שהשתנה בעברית עצמה. Rent אצל סמית הוא התשלום לבעל הקרקע על השימוש בה. "שכירות" בעברית של ימינו מכוונת מיד לדירה, ולכן נבחר "דמי חכירה", שמשמר את ההקשר החקלאי של הפרק הארוך בספר הראשון.

ניסוח שלא נעים היום. סמית כותב על savage nations of hunters and fishers. אפשר לרכך, ואפשר לתרגם כפי שכתוב: "אומות הפרא של ציידים ודייגים". בתרגום ספר מופת, ריכוך הוא עריכה של המחבר ולא תרגום שלו. הניסוח נשמר, והוא חלק מן המידע שהקורא מקבל על התקופה ועל הכותב.

המשפט הארוך

קושי אחר אינו מונחי אלא תחבירי. סמית כותב משפטים ארוכים מאוד, בנויים לפי רטוריקה של המאה ה-18, עם רשימות מתמשכות שחוזרות אל עצמן בסופן.

הקטע המפורסם על מעיל הצמר של פועל יום הוא משפט אחד שמונה עשרות בעלי מלאכה, סוחרים, מלחים ובוני ספינות, ואז חוזר אל ההתחלה במילים "ואילו בחנו, אני אומר, את כל הדברים האלה". הפיתוי לפצל אותו לחמישה משפטים קצרים גדול, והוא יקרא קולח יותר. אבל האפקט של הקטע הוא בדיוק ההצטברות: הרשימה שלא נגמרת היא הטיעון. בתרגום המשפט נשמר כיחידה אחת, כולל ה"אני אומר" שמחזיר את הקורא אל ראש המשפט.

זו ההבחנה המעשית בין תרגום ספרותי לעריכת תוכן. בעריכת תוכן, משפט ארוך הוא בעיה. בתרגום של טקסט קלאסי, משפט ארוך הוא לעיתים הטיעון עצמו.

מספרים, טבלאות ותוכן עניינים

חלק מהעבודה אינו נראה בכלל לקורא. בספר עשר טבלאות מן המקור שהיו צריכות להיבנות מחדש בכיוון עברי. סמית מצטט בהן סדרות מחירי תבואה לאורך מאות שנים, עם מטבעות שאינם קיימים, ויחידות מידה שאינן בשימוש. יחידות נשמרו כמות שהן, שכן המרה למטרי הייתה הופכת את הטבלה למסמך אחר.

בנוסף נבנה לספר תוכן עניינים עם מספרי עמודים ועץ סימניות בארבע רמות. בספר בן 627 עמודים זה אינו נספח אלא תנאי לשימוש.

עקביות על פני 627 עמודים

הבעיה שגוזלת את רוב הזמן בפרויקט בהיקף כזה אינה אף אחת מההכרעות שתוארו כאן, אלא שמירה עליהן. מונח שהוכרע בעמוד 40 צריך להופיע באותה צורה בעמוד 480, וזה לא קורה מעצמו.

הפתרון הוא מילון פרויקט: רשימה של כל מונח שהוכרע, עם ההכרעה, עם הנימוק, ועם רשימת המקומות שבהם מותר לסטות ממנה ולמה. הנימוק חשוב לא פחות מההכרעה, משום שבלעדיו, כשמגיעים אל המקום החמישים שבו המונח מופיע בהקשר קצת אחר, אין דרך להכריע אם זה אותו מקרה.

הכרעות קטנות נכנסות לאותו מילון: מספרים בספרות או במילים, איך נכתבים טווחי שנים, מה עושים עם שמות מקומות שהשתנו, ואיך מופיע שם של מחבר שסמית מזכיר בקיצור. אף אחת מהן אינה מעניינת כשלעצמה. כולן יחד הן ההבדל בין ספר לבין אוסף פרקים שתורגמו בנפרד.

למה זה מעניין מעבר לספר הזה

אותן הכרעות חוזרות בכל טקסט אקדמי או מקצועי שמתרגמים. מתי להשתמש במונח המקובל היום ומתי במונח של המחבר, מתי לפצל משפט ומתי לשמור עליו, מה עושים עם יחידות ועם מטבעות, ואיך שומרים על אחידות של מונח לאורך מאות עמודים כשלעיתים ההקשר דורש לסטות ממנה.

ההבדל בין תרגום טוב לתרגום בינוני אינו בדרך כלל בידיעת השפה. הוא בכך שההכרעות האלה נעשות במודע ובעקביות, ולא מחדש בכל פסקה.

בנושאים קרובים אפשר לקרוא אצלנו על תרגום ספרים לעברית ועל טיפים לתרגום מאמר.

כריכת הספר עושר העמים מאת אדם סמית בתרגום טקסטיפיי

הספר ראה אור בהוצאת books.knowledge.org.il, 627 עמודים, בפורמטים PDF ו-EPUB, והוא כולל את כל חמשת הספרים. בדף הספר אפשר להוריד טעימה ולראות את התרגום לפני רכישה.

אולי תאהב/י גם

צילום קולנועי ריאליסטי־סוריאליסטי באיכות גבוהה: מתרגמת ישראלית ליד שולחן עץ, ידיה מחברות בחוט אדום דק בין ספר עתיק פתוח מהמאה ה־18 לבין כרך עברי מודרני ועבה; החוט מתפתל לאורך דפי הספרים כמו מסלול רציף, אור חלון חם, מרקמי נייר ועור מפורטים, עומק שדה רך, ללא טקסט נראה לעין.