הזדקנות באמריקה: גילנות וגישות כלליות כלפי הזדקנות וזקנים

רקע כללי

גילנות מוצגת כאחת מצורות הדעה הקדומה החברתית הנפוצות ביותר, כזו החוצה רקעים חברתיים שונים. בחברה האמריקאית קיים פולחן ברור של נעורים ויופי, המתבטא בתקשורת ההמונים, בקולנוע, באופנה ובניתוחים אסתטיים שהופכים נפוצים יותר ויותר גם בקרב גברים. בעבר נהנו הזקנים ממעמד של כבוד והוערכו בשל ניסיון החיים והחוכמה שצברו, אך שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים הביאו לירידה במעמדם ולעלייה בשוליות ובזלזול כלפיהם. גורם מרכזי בתהליך זה הוא התקשורת ההמונית, המעצבת ערכים ותפיסות ומציגה לרוב את הזקנים כחלשים, לא אטרקטיביים, סניליים, חסרי תרומה כלכלית וחברתית. ככל שהחברה האמריקאית ממשיכה להעמיק את מגמות האינדיבידואליזם והחומרנות, ניתן לצפות להמשך התבססותן של עמדות שליליות אלו כלפי הגיל המבוגר.

סקירת ספרות

אוכלוסיית בני שישים וחמש ומעלה בארצות הברית צפויה להכפיל את עצמה בין השנים 2000 ל-2030, מגמה שתחייב תשומת לב גוברת לסוגיות של אפליה תעסוקתית והטיה תקשורתית. במחקרים קודמים תוארו סטריאוטיפים תרבותיים נפוצים המציגים את הזקנים כסניליים, חולניים, חסרי חיוניות, בלתי פרודוקטיביים, חסרי עניין מיני, מדוכאים ובלתי מסוגלים ללמוד ולהשתנות. נמצא כי ילדים צעירים נוטים פחות להפגין דעות קדומות כלפי זקנים, אך גם הם סופגים בהדרגה סטריאוטיפים תרבותיים, כשמגע איכותי והיכרות עם בני הגיל השלישי יכולים לרכך השפעה זו. עד גיל האוניברסיטה כבר מגובשות אצל רוב האנשים עמדות מוטמעות עמוקות כלפי זקנה, כאשר מחקר שנערך באוניברסיטת פרינסטון מצא כי סטודנטים נוטים לתפוס זקנים כחסרי כשירות וכשאפתנות, לצד תחושת חמלה כלפיהם.

עמדות מעורבות, המשלבות חום מחד וכשירות נמוכה מאידך, נמצאו גם במחקרים נוספים בקרב סטודנטים אמריקאים, ותבנית דומה תועדה גם מחוץ לארצות הברית. בקרב סטודנטיות וסטודנטים לסיעוד באוסטרליה נמצאה עמדה שלילית יחסית כלפי עבודה עם זקנים, דבר שקושר לתיאוריית ניהול האימה ולנטייה להתרחק ממי שמזכיר לאדם את מותו העתידי. מחקר בקרב סטודנטים ישראלים העלה תוצאות דומות של עמדות מוטות. מעניין לגלות כי במספר מחקרים השוואתיים נמצא שבחברות אסייתיות, על אף המסורת הקולקטיביסטית והערך המיוחס לכיבוד הורים, קיימות עמדות שליליות יותר כלפי זקנים בהשוואה לחברות מערביות, ממצא הסותר לכאורה את ההנחה הרווחת שקולקטיביזם מגן מפני גילנות. הסבר לכך נשען על גורמים היסטוריים כגון תיעוש, תחרות על משאבים ומידת המגע הבין דורי.

למרות השונות בממצאים, קיימת עקביות בכמה נושאים מרכזיים: הן במערב והן במזרח מיוחס ערך רב יותר לנעורים מאשר לזקנה, זקנים נתפסים לעיתים קרובות ככשירים פחות ונטל על המשאבים החברתיים, ונשים מבוגרות נתפסות בעין שלילית יותר מגברים מבוגרים, המדורגים כעצמאיים, בטוחים בעצמם ומוכשרים יותר. פרסומות המציגות זקנים נוטות אף הן לשעתק דימויים סטריאוטיפיים פוגעניים, המשפיעים הן על תפיסתם העצמית של הזקנים והן על תפיסת הצעירים כלפיהם. תופעה זו קושרה בעבר לפחד עמוק מפני ההזדקנות עצמה, פחד המזין דעה קדומה מוסווה השוללת מהזקנים כוח וכבוד.

מטרת המחקר וההשערות

המטרה המרכזית הייתה לבחון תחושות ועמדות כלפי זקנה וכלפי הזקנים, ולזהות אילו קבוצות חברתיות, לפי מגדר וקבוצה אתנית, מגלות את העמדות השליליות ביותר או את הדאגה הרבה ביותר מפני ההזדקנות. ההנחות המרכזיות היו כי נשים יביעו דאגה רבה יותר מגברים בנוגע להזדקנות, כי צעירים יביעו חשש רב יותר מבני גיל העמידה או מבוגרים המוגדרים כבר כזקנים, וכי חלק ניכר מהמשיבים יגלו עמימות מסוימת כלפי ההזדקנות וכלפי הזקנים. הושערה גם השערה כללית לפיה תופיע העדפה חברתית של צעירים על פני זקנים בכל הקבוצות שנבדקו.

שיטת המחקר

הנתונים נאספו באמצעות שאלון כמותי שכלל משתני רקע דמוגרפיים, מגדר, גיל וקבוצה אתנית, לצד תשע פריטים בסולם ליקרט בטווח של אחת עד חמש, כאשר אחת ביטאה התנגדות מוחלטת וחמש הסכמה מוחלטת, ושלוש שימשה כתגובה נייטרלית. השאלון כלל גם שאלה פתוחה שבה התבקשו המשיבים לפרט את שלושת החששות המרכזיים שלהם לגבי ההזדקנות. המדגם כלל 154 משיבים מאזור דרום קליפורניה, שגויסו במרכזי קניות, מכללות מקומיות ועסקים קהילתיים, ללא תגמול כספי, בגילאי שמונה עשרה ומעלה בלבד. במדגם נכללו 98 נשים ו-56 גברים, כאשר הרוב המכריע היה בשנות העשרים לחייהם, ואילו רק מיעוט קטן היה מעל גיל שישים. מבחינה אתנית, הקבוצה הגדולה ביותר הייתה היספנית, ואחריה לבנים, שחורים, אסייתים ותושבי האיים השקטים, ילידים אמריקאים וקבוצות אחרות, ומזרח תיכוניים, יחס המשקף במידה רבה את הרכב האוכלוסייה באזור לוס אנג'לס הגדולה. הניתוח הסטטיסטי כלל סטטיסטיקה תיאורית, בדיקת מהימנות באמצעות מקדם אלפא של קרונבך, מבחני מתאם של פירסון, מבחני תי לדגימות בלתי תלויות להשוואה בין המינים, וניתוח שונות חד כיווני להשוואה בין קבוצות גיל וקבוצות אתניות, כאשר רמת המובהקות הסטטיסטית נקבעה על 0.05.

ממצאים

יותר ממחצית מהמשיבים חשו כי החברה אינה מכבדת די את הזקנים, בעוד רוב מכריע דיווח על עמדה חיובית כלפי הזקנים עצמם. באשר להזדקנות האישית, כארבעים אחוזים דיווחו על עמדה חיובית, כשליש היו נייטרליים, והשאר הביעו עמדה שלילית. הפחד מפני הזדקנות פיצל את המדגם כמעט לשווה בשווה, כאשר נשים דיווחו על פחד גבוה יותר מגברים, ומשיבים בגילאי החמישים והשישים דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של פחד, בהשוואה למשיבים מתחת לגיל ארבעים שדיווחו על הרמות הגבוהות ביותר. כמחצית מהמשיבים ציינו כי הם נהנים מחברת זקנים, אולם רוב המשיבים דיווחו על מגע מוגבל מאוד עם בני הגיל השלישי, ואחוז ניכר ציין כי אינו מקיים כל קשר סדיר עם זקנים. השאלה אם הזדקנות היא עניין משמעותי עבור גברים נענתה בעמדה נייטרלית יחסית, בעוד שבנוגע לנשים ניכרה נטייה ברורה יותר להסכמה שמדובר בעניין משמעותי, נטייה שהתחדדה בקרב משיבים בני ארבעים ושישים. חששות בולטים במיוחד לגבי הזדקנות נשית עלו בקרב נשים ממוצא מזרח תיכוני, היספני ושחור, בעוד ילידות אמריקאיות ונשים שהזדהו כשייכות לקטגוריה אחרת גילו את החששות הפחותים ביותר.

החשש השכיח ביותר שעלה בשאלה הפתוחה נגע לירידה בבריאות הפיזית ולכאב גופני, ואחריו ירידה במראה החיצוני, אובדן עצמאות וניידות, מוות ופרידה, קשיים כלכליים, מחלה, ירידה קוגניטיבית ובריאות נפשית, מוות או מחלה של אנשים אהובים, בדידה ובידוד, וחוסר כבוד מצד הסביבה. בעוד עבור הגברים החשש המרכזי היה ירידה בבריאות הגופנית, עבור הנשים החשש המרכזי היה ירידה במראה החיצוני. ניתוחי מתאם העלו כי הגיל נקשר חיובית לעמדה חיובית כלפי הזקנים, לתדירות מגע גבוהה יותר עמם ולהנאה מחברתם, ונקשר שלילית לפחד מפני הזדקנות. עמדה חיובית כלפי ההזדקנות האישית נקשרה חיובית להנאה מחברת זקנים ושלילית לפחד מהזדקנות, ועמדה חיובית כלפי זקנים נקשרה חיובית לתפיסה שהחברה מכבדת אותם. לא נמצא מתאם מובהק בין מגדר או שיוך אתני לבין רוב המשתנים. מבחן ההשוואה בין המינים לא העלה הבדלים מובהקים בעמדות כלפי זקנים או בהעדפת חברת צעירים, אך העלה הבדל מובהק בפחד מהזדקנות, כשנשים דיווחו על פחד גבוה יותר מגברים. ניתוח השונות העלה כי משיבים צעירים דיווחו על פחד גבוה יותר מהזדקנות ועל מגע מועט יותר עם זקנים, וכן נטו לראות בהזדקנות גברית עניין לא משמעותי, בעוד לא נמצא הבדל מקביל ביחס לנשים. הבדל אתני מובהק יחיד עלה בנוגע להעדפת חברת צעירים על פני זקנים, כאשר ילידים אמריקאים ומזרח תיכוניים גילו את ההעדפה הנמוכה ביותר לחברת צעירים.

דיון

הממצאים תמכו בקו רב של מחקר קודם שהצביע על עמימות רגשית כלפי הזקנה וכלפי הזקנים. רוב המשיבים הביעו עמדה נייטרלית יחסית כלפי הזקנים, אך גם דאגה ממשית מפני הזדקנותם האישית. הפחד הגבוה יותר שדיווחו עליו נשים יוחס לדגש התרבותי וההיסטורי החזק על יופי נשי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתקשורת, בקולנוע ובמגזיני האופנה, בעוד שגברים אינם חשופים לאותה עוצמת לחץ חברתי. תמונה זו קיבלה חיזוק נוסף בכך שהחשש המרכזי בקרב נשים נגע למראה החיצוני, ואילו בקרב גברים נגע לבריאות הפיזית. כשנשאלו נשים על הזדקנות גברים, הן נטו להתייחס לכך כלא משמעותי, ואילו גברים שנשאלו על הזדקנות נשים גילו עמדה שלילית יותר, תבנית ההולמת את הדפוס החברתי הרחב שבו גברים נוטים לצבור מעמד עם הגיל בעוד נשים נוטות לאבד ממנו. משיבים צעירים גילו רמת הטיה גבוהה יותר כלפי הזקנים, ככל הנראה משום שמגעם עם בני הגיל השלישי מועט יותר.

העדר הבדלים אתניים משמעותיים היווה ממצא מפתיע, שכן ההבדלים המרכזיים שהתגלו נגעו בעיקר לגיל ולמגדר. עם זאת, נמצא כי נשים שחורות נטו לגלות עמדות חיוביות יותר כלפי נשים מבוגרות, דבר המיוחס לכך שנשים ממוצא זה מזוהות פחות עם דימויי הנעורים והיופי הרווחים בתרבות המערבית. גם ילידים אמריקאים ומזרח תיכוניים גילו עמדות חיוביות ביותר כלפי חברת זקנים, מגמה המתקשרת למסורת היסטורית שבה כובד ראש כלפי המבוגרים היה מוטמע עמוק בתרבות השבטית.

מגבלות וכיוונים למחקר עתידי

המחקר הסתמך על ניתוח כמותי בלבד ולא בחן לעומק את הסיבות הפסיכולוגיות מאחורי העמדות שדווחו, פער המחייב מתודולוגיה איכותנית משלימה. המדגם התמקד באזור דרום קליפורניה בלבד, כך שייתכנו הבדלים אזוריים באוכלוסיות אחרות בארצות הברית. כן צוין כי רוב מוחלט של המשיבים היו מתחת לגיל חמישים, בעוד מספר המשיבים מעל גיל שישים היה קטן מדי לניתוח מעמיק של עמדות בני הגיל השלישי עצמם כלפי הזדקנותם. מחקר עתידי צריך להתמקד בהשפעת מוסדות חברתיים מרכזיים, ובראשם התקשורת ההמונית, החינוך והממשל, על עיצוב עמדות כלפי זקנה בכל דור מחדש, וכן בתפקידה של המשפחה בהעברת ערכים ועמדות מהורים לילדים.

מסקנה

אוכלוסיית הזקנים היא המקטע הצומח במהירות הרבה ביותר של האוכלוסייה, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם. עמדות שליליות ותפיסות מוטות משפיעות באופן ממשי על חייהם של בני הגיל השלישי, ולכן נדרשת ערנות מתמשכת לאופן שבו החברה תופסת ומתייחסת אליהם, לצד מאמץ מתמיד להבטיח כי יזכו לכבוד ולהתייחסות ההולמת את מעמדם.